בלוג / רגולציה ואבטחת מידע

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה זה אומר על הקלטות השיחות שלכם

16.11.2026 · Avdor CIS

מוקד שמקליט שיחות מחזיק אחד ממאגרי המידע הרגישים ביותר בארגון. לקוחות מוסרים בטלפון מספרי זהות, פרטים רפואיים, מצב כלכלי ותלונות אישיות, וכל זה נשמר בהקלטות, בתמלולים ובסיכומי AI.

עד אוגוסט 2025 רוב הארגונים התייחסו לזה כנושא טכני. מאז שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, זה נושא של ההנהלה והדירקטוריון: לרשות להגנת הפרטיות יש סמכות להטיל עיצומים כספיים, והיא כבר משתמשת בה.

במאמר הזה: מה השתנה, מה זה אומר בפועל למוקד שירות או מכירות, ואיך מרכזיית Yeastar ומערכת ההקלטה Scallo עוזרות לעמוד בדרישות.

מה השתנה בתיקון 13

תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14 באוגוסט 2025. זה השינוי המשמעותי ביותר בחוק מזה עשרות שנים, והוא מקרב את הדין הישראלי ל-GDPR האירופי. אלה חמשת השינויים שמשפיעים הכי הרבה על ארגון שמקליט שיחות:

שינוימה זה אומר
עיצומים כספייםהרשות יכולה לקנוס בלי לעבור דרך בית משפט. בהפרות חמורות הסכום מחושב לפי מספר האנשים במאגר: עד 8 ₪ לאדם במידע רגיש, מינימום 200,000 ₪, ועד 5% מהמחזור
אי-דיווח על אירוע אבטחה חמורעיצום של 80,000 ₪ במאגר ברמת אבטחה בינונית, 320,000 ₪ ברמה גבוהה, ו-640,000 ₪ מעל מיליון אנשים
ממונה הגנת פרטיות (DPO)חובה לגופים ציבוריים, לסוחרי מידע, למי שעוקב באופן שיטתי אחרי אנשים בהיקף רחב, ולמי שמעבד מידע רגיש בהיקף רחב, כמו בנקים, חברות ביטוח וקופות חולים
מידע בעל רגישות מיוחדתרשימה סגורה שכוללת מצב בריאותי, מידע גנטי, נתוני שכר ופעילות פיננסית, צנעת חיי המשפחה ועוד. שיחה שבה לקוח מספר על מחלה או על חשבון בנק נכנסת לקטגוריה הזו
פיצוי ללא הוכחת נזקאדם שהמידע שלו נפגע יכול לתבוע עד 10,000 ₪ להפרה בלי להוכיח נזק. במאגר של אלפי לקוחות זה בסיס לתביעה ייצוגית

הרשות כבר אוכפת. ביולי 2026 פורסם העיצום הראשון מכוח התיקון: 256,000 ₪ לקופת חולים מאוחדת. הסיבה לא הייתה הדלפה עצמה, אלא דיווח שהגיע כחודשיים אחרי שהקופה ידעה על האירוע. הרשות קבעה שמדווחים מיד על בסיס המידע הקיים, ומשלימים פרטים אחר כך.

מה זה אומר למוקד שירות או מכירות

הקלטות שיחה הן מאגר מידע לכל דבר. במוקד של בנק, קופת חולים או חברת ביטוח הן כמעט תמיד כוללות מידע בעל רגישות מיוחדת, ולכן כפופות לתקנות אבטחת מידע ברמה בינונית או גבוהה. זה מתורגם לחמישה נושאים שבודקים בביקורת:

  1. מי רואה מה. נציג לא צריך להאזין לשיחות של מחלקה אחרת, ומנהל מערכת טכני לא צריך להאזין לאף שיחה. הרשאות צריכות להיות מוגדרות לפי תפקיד.
  2. מי ראה מה, ומתי. תקנות האבטחה דורשות לתעד כל גישה למידע ולשמור את התיעוד 24 חודשים. האזנה להקלטה והורדת קובץ הן גישה.
  3. כמה זמן שומרים. הקלטה שנשמרת "לתמיד, למקרה שצריך" היא סיכון שלא מניב תועלת. צריך מדיניות שימור כתובה, ומחיקה אוטומטית כשהתקופה מסתיימת.
  4. איפה המידע יושב. הקלטות שעוברות לענן ציבורי של ספק חיצוני הופכות את הספק ל"מחזיק", והארגון צריך לפקח עליו ולתעד את הפיקוח.
  5. הצפנה ודיווח. שיחה שעוברת ברשת בלי הצפנה או קובץ שנשמר בלי הצפנה הם אירוע אבטחה שמחכה לקרות. כשהוא קורה, צריך לדווח מיד.

עוד נקודה שמתעלמים ממנה: תמלולים וסיכומי AI הם מידע אישי בדיוק כמו ההקלטה. שליחת שיחות לשירות AI ציבורי בלי הסכם עיבוד מסודר היא העברת מידע למחזיק, עם כל מה שנגזר מכך.

מרכזיית Yeastar P-Series: אבטחה מרמת השיחה

המרכזייה היא המקום שבו השיחה נוצרת, ולכן האבטחה מתחילה בה. אלה הרכיבים ב-Yeastar P-Series שעונים על הדרישות שתיארנו:

דרישהמה Yeastar נותנת
הצפנה בזמן השיחההצפנת הערוץ ב-TLS והצפנת הקול עצמו ב-SRTP, וכך מי שמאזין לרשת לא שומע את השיחה
הצפנת הקלטותהקלטות במהדורת הענן נשמרות מוצפנות ב-AES-256
הרשאות לפי תפקידהפרדה בין מנהל מערכת טכני לבין מי שמורשה להאזין להקלטות, ואימות דו-שלבי (2FA)
תיעוד גישהיומן ביקורת שמתעד מי האזין או הוריד הקלטה, ומתי
הגנה מפני פריצהFirewall מובנה עם Auto Defense נגד ניסיונות ניחוש סיסמה, חסימה לפי מדינה והגבלת שיחות יוצאות
ניהול מרחוקתחזוקה ועדכונים בלי לפתוח פורטים ברשת של הארגון
תקינהISO 27001, PCI DSS ו-GDPR, בלי שמירת נתוני כרטיס אשראי

הבחירה בין שלוש המהדורות היא גם החלטת פרטיות. במהדורת הענן (PCE) המידע יושב אצל ספק הענן. במהדורת התוכנה (PSE) ובמכשיר המקומי (PAE) המידע נשאר בשרת של הארגון. בנוסף, אפשר לייצא הקלטות אוטומטית ליעד מאובטח לבחירתכם, כמו שרת SFTP פרטי או Amazon S3 עם הצפנה.

Scallo: הקלטות ו-AI שנשארים אצלכם

המרכזייה מאבטחת את השיחה. Scallo מאבטחת את מה שנשאר אחריה: הקלטות קול ומסך, תמלולים ותוצרי AI, שהם בדיוק המידע שתיקון 13 מתעסק בו. Scallo פותחה בישראל על ידי Avdor CIS, על בסיס מעל 16 שנה של מערכות הקלטה בארגונים מפוקחים.

  • המידע לא יוצא מהארגון. הפריסה היא על שרת פיזי, וירטואלי, קונטיינר או בענן פרטי שלכם, בלי תלות בענן ציבורי של צד שלישי. אין מחזיק חיצוני שצריך לפקח עליו, והארגון שולט באבטחה.
  • AI פרטי. אתם בוחרים לאיזה שירות AI שולחים שיחות, מקומי או בענן שאישרתם, והתוצאות נשמרות ב-Scallo. שיחות לא נשלחות למודל ציבורי בלי החלטה שלכם.
  • הרשאות מדויקות. הרשאות לפי משתמש, תפקיד ומחלקה, שחלות גם על הקלטות המסך. מערכת חיצונית שמתחברת דרך ה-API מקבלת זהות נפרדת ורואה רק את מה שמותר לה, בלי גישה ישירה למסד הנתונים.
  • שימור ומחיקה. מדיניות שימור עד השמדה, כולל עיכוב משפטי (Legal Hold) להקלטות שצריך לשמור בגלל תביעה.
  • הקלטה רק של מה שצריך. מדיניות הקלטה לפי 9 מאפיינים: שלוחה, מספר, קידומת, משתמש, מחלקה, תפקיד, התקן, טרנק וקבוצת ספקים. פחות מידע שנשמר זה פחות סיכון.
  • הצפנה ובקרה. הצפנת הקלטות מאומתת, תיעוד של ניטור שיחות חיות, והתראות על תקלות במקליטים, באחסון ובאינטגרציות.
  • קול ומסך ברשומה אחת. בבנקים ובביטוח אפשר להוכיח גם מה נאמר וגם מה בוצע במערכת, על אותו ציר זמן ותחת אותן הרשאות.

Scallo מתחברת ל-Yeastar ולמרכזיות נוספות דרך SIP Trunk, SIPREC, Cisco BIB, קווים אנלוגיים ו-PRI, ויכולה לייבא הקלטות ישנות. כך כל הארכיון נכנס תחת מדיניות אחת, במקום להשאיר מאגרים ישנים פזורים בלי בקרה.

רשימת בדיקה: 8 צעדים לפני שהרשות מגיעה

את רוב הצעדים אפשר להשלים תוך כמה שבועות. את השניים הראשונים כדאי לעשות עם יועץ משפטי.

  1. למפות את כל המקומות שבהם נשמרות הקלטות ותמלולים: מרכזייה, מערכת הקלטה, CRM, כוננים משותפים ושירותי AI.
  2. לקבוע את רמת האבטחה של מאגר ההקלטות לפי תקנות אבטחת מידע, ולבדוק אם חלה עליכם חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות.
  3. להפעיל הצפנת TLS/SRTP במרכזייה והצפנה של קבצי ההקלטה.
  4. להגדיר הרשאות לפי תפקיד, ולהסיר גישה להקלטות ממנהלי מערכת טכניים שלא צריכים אותה.
  5. להפעיל אימות דו-שלבי לכל מי שיכול להאזין להקלטות או לנהל את המערכת.
  6. לוודא שיומן הגישה פעיל ונשמר 24 חודשים.
  7. לכתוב מדיניות שימור ולהגדיר מחיקה אוטומטית של הקלטות שתקופתן עברה.
  8. לכתוב נוהל דיווח על אירוע אבטחה: מי מחליט, מי מדווח לרשות תוך שעות, ומי משלים פרטים אחר כך.

בשורה התחתונה

תיקון 13 הפך את הקלטות השיחות מנושא טכני לסיכון עסקי שמופיע בדוח להנהלה. השאלה שהרשות תשאל היא לא אם אתם מקליטים, אלא אם אתם יודעים מי ניגש להקלטות, איפה הן נמצאות ומתי הן נמחקות.

השילוב של Yeastar ו-Scallo נותן תשובה מקצה לקצה: שיחה מוצפנת, הקלטה מוצפנת שנשמרת בתשתית שלכם, הרשאות לפי תפקיד, תיעוד מלא של כל גישה ומחיקה אוטומטית. הכול בהטמעה ותמיכה בעברית מ-Avdor CIS, המשווקת הבלעדית של Yeastar בישראל ומפתחת Scallo.

רוצים לבדוק איפה המוקד שלכם עומד?

בשיחת ייעוץ ללא עלות נעבור יחד על רשימת הבדיקה מול המערכות שלכם.

המאמר מיועד למידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. הסכומים צמודים למדד ומתעדכנים מדי שנה. כדי לקבוע את החובות החלות על הארגון שלכם, התייעצו עם עורך דין.

מקורות

חזרה לבלוג